אלסייד יעקב נ' עו"ד טלאל אלסייד

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע, על סך 135,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו, בעקבות פעולותיו ומחדליו של הנתבע כעו"ד במהלך ייצוגו המשפטי את התובע.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד על סך 7,500 ₪ בגין אי תשלום שכר טרחת עו"ד.

2.העובדות כפי שעולות מן המסמכים בתיק הן כדלקמן:

א.ביום 31.12.03, התקיים דיון במסגרת ע"פ 7432/03 (בית משפט המחוזי בבאר שבע), בערעורם של מר מוסא אלסייד ושל התובע על פסק דין של בית משפט השלום בבאר שבע ׁ(ב"ש 5895/03) מיום 20.7.03, שעניינו צו הריסת מבנה ששטחו 108 מ"ר בישוב חורה. טענת המערערים היתה, כי לא הוזמנו ולא ידעו על המשפט בבית משפט השלום. הערעור התקבל בהסכמה ופסק הדין של בית משפט השלום בוטל.

ב.ביום 11.1.04 הוגש כתב אישום (עמ"ק 20474/04 – בית משפט שלום באר שבע) כנגד התובע (נאשם 2 בכתב האישום), וכנגד שני נאשמים נוספים – מר מוסא אלסייד (נאשם 1 בכתב האישום) ומר חאמד אלעטאונה (נאשם 3 בכתב האישום).

כתב האישום ייחס לנאשמים עבירות של ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין ללא היתר בניה – בניגוד לחוק התכנון והבניה.

מעובדות כתב האישום עולה, כי במהלך חודש יוני 2003 או בסמוך לו, ביצעו הנאשמים על המקרקעין, בעצמם או באמצעות אחרים, ללא היתר בניה, עבודות בניה של מבנה מסחרי בשטח של כ-108 מ"ר, שקירותיו עשויים מבלוקים, רצפתו וגגו עשויים מבטון, כי לצדו המערבי של המבנה הוקמה ללא היתר חומת בלוקים באורך של כ-25 מטר, וכן כי הוקם ללא היתר בניה מבנה שקירותיו ורצפתו עשויים בטון, וגגו עשוי מפח ושטחו כ-400 מ"ר. כן נטען, כי המקרקעין, לרבות המבנים, משמשים כמפעל תעשייתי לעיבוד שיש וכי שטח המקרקעין עליהם מתנהל העסק הנ"ל הינו כ – 508 מ"ר.

ביום 22.6.05, תוקן כתב האישום, כך שנוסף אישום של עיסוק ללא רישיון בעסק טעון רישוי.

ג.הנאשמים יוצגו ע"י הנתבע.

ד.ביום 14.4.05 התקיים דיון בבית המשפט בתיק האמור, במסגרתו השיבו הנאשמים לכתב האישום והוחלט, לבקשת ב"כ המאשימה, על תיקון כתב האישום.

ביום 15.2.07, התקיים דיון בבית המשפט בתיק האמור, בו כפרו הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום.

ביום 27.11.07, התקיים דיון בבית המשפט בתיק האמור, במסגרתו הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו יודו הנאשמים 1 ו-2 במיוחס להם, והנאשם 3 יימחק מכתב האישום. כל צד יהיה חופשי לטעון לענין העונש, וצו ההריסה יהיה דחוי לשנה, כאשר יהיה צו סגירה לעסק ומה שנמצא במקום יפונה. ההסדר כפוף לאישור היחידה לאכיפת דיני מקרקעין.

ביום 30.1.08, התקיים דיון בבית המשפט בתיק האמור, במסגרתו הוצג בפני בית המשפט הסדר הטיעון במלואו, ולפיו הנאשמים 1 ו-2 יודו בעובדות כתב האישום ויורשעו, הנאשם 3 ימחק מכתב האישום, וזאת לאחר תשלום הקנס. כל צד יהיה חופשי לטעון לענין העונש, יינתן צו הריסה דחוי לשנה וצו סגירה לעסק תוך חודשיים. הנאשמים 1 ו-2 הודו והורשעו במיוחס להם בכתב האישום ולאחר שנשמעו טענות ב"כ הצדדים לעונש, הושתו עליהם העונשים הבאים: קנס בסך 80,000 ₪ כל אחד או 360 ימי מאסר תמורתם, חתימה על התחייבות להימנע מעבירה למשך שנתיים בסך 200,000 ₪, הריסת המבנה נשוא כתב האישום, ותשלום כפל אגרת הבניה בסך 12,466 ₪, וכן ניתן צו סגירה.

ה.התובע הגיש ערעור על גזר הדין (ע"פ 5161/08 – בית משפט מחוזי באר שבע), והערעור נדחה בפסק דין מיום 19.6.08 (כב' השופטת מיכל ברנט).

יצוין, כי בערעור יוצג התובע ע"י עו"ד רפי בוקר.

ו.ביום 25.12.08 ניתנה החלטה הדוחה בקשה שהגישו הנאשמים לעיכוב ביצוע תשלום הקנס וכפל האגרה ולעיכוב ביצוע צו ההריסה (כב' השופט אקסלרד בתיק עמ"ק 20474/04).

ז.התובע הגיש בקשה למשפט חוזר לבית משפט העליון (מח' 5053/09) ובקשתו נדחתה בהחלטה מיום 19.11.09 (כב' השופט א' לוי).

ח.התובע הגיש תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד הנתבע, וכן הגיש תלונה למשטרת ישראל. התלונה ללשכת עורכי הדין נדחתה, ולא ברור מה עלה בגורל התלונה שהוגשה במשטרה.

3.לטענת התובע, הנתבע לא הציג בפניו את הסדר הטיעון במלואו, ובקשותיו לקבל הסברים והבהרות נדחו ע"י הנתבע, שאמר לו "רק תגיד כן ולא יהיה לך שום דבר ולא ייגרם לך נזק...". התובע טוען, כי הנתבע העדיף את טובתו של הנאשם 3, וכי במעשיו גרם לתובע להודות בעובדות ובסעיפי החוק שיוחסו לו בכתב האישום, חרף העובדה, כי הודאתו הינה שגויה ומשוללת יסוד.